כשפקחתי את עיניי לראשונה הייתי כבר לאחר הניתוח, ששמעתי את ד"ר רוני מוסקונה אומר: "זהו, אפשר להתעורר, את כבר אחרי".
ניסיתי לפקוח את עינייך הייתי עדיין מטושטשת. כשהצלחתי  לפתוח עיני ד"ר מוסקונה היה לצידי ואמר: "הניתוח עבר בהצלחה והתוצאה יפה מאוד".

מיד לאחר ניתוח הגדלת חזה לראשונה התחלתי להרגיש לחצים בחזה. שמו לי תחבושת אלסטית מסביב לחזה, דבר שמקשה על הנשימה. ידעתי שלאחר הניתוח יכאב לי, ולכן ביקשתי  מהאחות משהו נגד כאבים. האחות נתנה הביא לי  והסבירה  שעכשיו נותנים לי אינפוזיה בכדי להחזיר נוזלים לגוף.
אבי ישב לצידי והתעניין לשלומי, איך היה? ואיך את מרגישה? היה לי קשה לדבר ,הסברתי לו שאני רוצה קצת לנוח  כי יש לי לחץ על החזה. הרגשתי קור אז  והאחות הביאה לי שלוש שמיכות. זה השלב שכל אחת שואלת את עצמה למה הייתי צריכה לעבור את הכאבים האלה? האם הניתוח היה שווה את זה? אבל כנראה השלב הזה  דילג עלי  כל מה שחשבתי עליו זה בהדרגה  אני אתאושש והכאב ירד.
לאחר שעה האינפוזיה הסתיימה התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב. התיישבתי ,חזרתי לחיים  ולהתבדח עם אבא שלי. אני זוכרת שאבי אמר "וואו איזה שיפור, טוב לראות שאת חוזרת לעצמך". האחיות התייחסו היו מאוד נחמדות והביאו לי תה ועוגיות. התהלכתי מעט במסדרון  בכדי לראות שהכול כשורה עימי חתמתי על טופס שחרור ונסעתי יחד עם אבי הביתה.

חזרה הביתה

בקשתי מאבא שלי שיסע לאט  והוא השתדל להימנע מקפיצת בכביש. למזלינו הכביש היה ריק. הגעתי לבית הורי בכדי שאימי תוכל לטפל בי לאחר הניתוח, אימי פינקה אותי כמו שרק אימא יודעת לפנק , אבל כמו אימא היא גם הספיקה לשאול: "נו היה שווה לך לעבור את כל זה ?!" השבתי לה: "אימא, הייתי עוברת את זה שוב בעיניים עצומות  עוד שלוש פעמים אבל רק אצל ד"ר מוסקונה, עד כדי כך רציתי לעבור הגדלת חזה".
בעלי הגיע יחד עם הבנות ושאל לשלומי, סיפרתי שקצת כואב – אבל יעבור. בנותי המקסימות חיבקו ונישקו אותי, התגעגעתי אליהן ,הגדולה החלה מייד להפציץ אותי בצרור שאלות(קיבלה את זה ממני), השתדלתי לענות על הכל.
חיכיתי בקוצר רוח  שיעברו כבר  24 שעות  הראשונות בכדי שאוכל להסיר את התחבושות ולראות  סוף סוף את התוצאה, הייתי מאוד סקרנית לראות את השדיים החדשים שלי. אך אין מה לעשות, אחכה בסבלנות עד מחר. הגיעה הלילה שכבתי על הגב, כי זאת האופציה היחידה למזלי הצלחתי להירדם כי הייתי חלשה ועייפה מאוד. בבוקר הגר היועצת התקשרה להתעניין לשלומי היא עודדה אותי שאמרה  שככל השעות יעברו כך הכאב יחלש. התעודדתי  וסיכמנו שנדבר לאחר הורדת התחבושות.

השלב הכי מרגש – הורדת התחבושת

אני ואימי הורדנו יחד את התחבושת לאט ובזהירות, כאשר אנו במקביל מסתכלות במראה ביחד שנינו ישר אמרנו  "וואו". למרות שבסך הכל שעברו 24 שעות מהניתוח הגדלת חזה והחזה עדיין נפוח זה נראה כל כך יפה ואסתטי.
תחושת הלחץ בחזה התפוגגה כשהתחבושת הוסרה , הקלה עצומה. שמתי את חזיית הספורט שקניתי במיוחד  לפני הניתוח, חזייה נוחה בלי ברזלים ובלי ריפוד (סוף סוף). איזה כיף  להיות שוב נורמאלית וקלילה, לא הרגשתי כאבים חזקים רק אי נוחות במיוחד שאני משנה תנוחה (ישיבה, שכיבה, עמידה), היה לי ברור שמדובר במשהו זמני שיחלוף בימים הקרובים. לאחר שעתיים הייתי חייבת שוב להציץ על בשדיים החדשים שלי והם נראו הרבה יותר יפים, כמעט מושלמים. אין לי מילים שיצליחו לתאר את ההרגשה המיוחדת הזאת ,האושר ,הסיפוק הגדול לראות את גופי עם החזה המושלם הזה כשהוא שלי וחלק בלתי נפרד ממני ממש חלום שהתגשם.
אורי מוסקונה התקשר לשאול לשלומי ומייד אמרתי לו שאני מאוד מרוצה מהתוצאה ושייצא מאוד מאוד מאוד יפה. גם הגר המדהימה התקשרה ומייד שיתפתי אותה בכל מה שאני מרגישה. הגר, כמו תמיד, עודדה אותי שמעכשיו כל רגע שיחלוף רק ישפר את ההרגשה שלי ויפחית את הכאב.
אני כבר מחכה שיעברו עוד כמה שבועות שאוכל לראות את החזה שלי כמו שהוא אמור להיראות. אז ניפגש בקרוב בביקורת להוצאת התפרים

ממש לאחר הורדת התחבושת

לקריאה נוספת: זוכת התחרות שלבי התחרות יום הניתוח, ביקורת הורדת תפריםלאחר 4 חודשים מן הניתוח.

אהבת פוסט זה? ניתן להשאיר תגובה למטה או להירשם לקבלת עדכונים חמים מהבלוג, ישירות אל המייל שלך! רוצה עוד פרטים? אין בעיה: כל מה שצריך לדעת נמצא באתר הרשמי של המרפאה של ד"ר רוני מוסקונה www.Moscona.co.il.