ארבעים שנה קיימתי  יחסי אהבה שנאה עם אפי. לא אהבתי תאף שלי , הוא פשוט היה  שם…תקוע במרכז פני ללא  כל אפשרות להתעלם ממנו.

פורסם ב-6 באוגוסט 2009, 21:10

תהליך ההחלמה עד להורדת הסעד

כשהתבוננתי  במראה הייתי מגניבה מבט לעברו  לא סתם מבט, אלא מבט ממוקד ומתריס האומר "אתה מפריע לי שם, הלוואי והייתי יכולה להחליף אותך במשהו  קצת יותר אטרקטיבי".

במשך השנים נעשתה  השלמה,  אף נשרי  זה האף שיש לי, ושכנעתי את עצמי שבעצם התמזל מזלי וכל המכלול יצא בסה"כ  לא רע  ואני צריכה להודות  ובלה בלה…
ולכן מדי פעם  אמרתי תודה אבל בכל בתוך תוכי  קיוויתי ורציתי…

והנה עכשיו בשאיפה ב 40 השנים הבאות ,בהנחה שאני אחיה עד גיל 80, אוכל ליהנות  מאף חדש,  אף קטן,אף  ישר ויפה. כמה שהוא  יפה!!! אני צועקת עמוק  בליבי.

במקרה יצא  שאני חוגגת החודש יום הולדת  40 איזה  מתנה  נפלאה זכיתי,האם  יכולתי לבקש דבר יותר טוב מזה?

עכשיו שאני מסתכלת בראי, המבט באופן אוטומטי לאמצע הפנים, היכן שממוקם  לו האף החדש שלי. אני מביטה על אפי ואני ממש אוהבת אותו. עדיין הוא  טיפה נפוח וטרם קיבל את צורתו הסופית זאת שתתקבל לאחר  חצי שנה  מן אחרי הניתוח, אבל בהחלט  ברור שאני אוהבת אף  פרופורציונאלי  לפנים שלי ,לא כמו האף הקודם ז"ל שהיה לי אף גבנוני. אני מחייכת ותוהה בליבי איך יגיבו אלו  שיודעים  ואלו שלא.

יום הביקורת הורדת הסעד

בשישי האחרון הגיע הרגע  המיועד הורדת  הסד שהונח  על האף, הסעד התחיל בימים האחרונים קצת להציק ולגרד.היות  ואין לי אוטו ולא היה מי שייקח אותי אזרתי אומץ ונסעתי באוטובוס עם ביתי לרמת אביב למרפאה. חששתי מעט מהמבטים של הסובבים, אבל לעזאזל כולם. לא הגעתי עד השלב הזה בכדי שכמה מבטים טוב, המון מבטים יהיו אלה שיגרמו לי לתחושת אי נוחות  זאת עוד  אחרי שבפוסט הקודם שמתי את התמונה הכי נוראית שהייתה לי אי פעם .

כשהגעתי אני  פוגשת את הגר שמובילה אותי לחדר ההמתנה שם אנחנו  יושבים בערבוביה עם עוד אנשים  שעברו ניתוחים פלסטיים, הורים שבנותיהם עוברות באותו הרגע את  חווית הייעוץ לפני ניתוח אף ומישהי שטיפה יותר מבוגרת ממני שעומדת  גם לעבור ניתוח  אף

מכיוון שאני כבר עשרה ימים אחרי הניתוח ומן הסתם נחשבת לבעלת ניסיון, מתחילים  לשאול אותי שאלות ההורים והאישה שמחכים להיכנס לניתוח. אני בשמחה מסבירה, מתארת ומרגיעה.

הגיע תורי להיכנס ,דר` מוסקונה שולף את הסד מעל האף. זה ארך כדקה, זה מעט כאב כי האף מעט כואב ורגיש, כמה דמעות זלגו מבלי שהצלחתי לעצור אותן. מדביקים לי מס פלסטרים על האף ליומיים ואני רצה למראה לראות את התוצאה. חיוך גדול  ורחב עולה על פניי, תהיו בטוחים שאני מרוצה.

עושים תמונה נוספת  למזכרת ,התמונה למטה ואני יוצאת החוצה כולי  מאושרת וחיוכים. כולם מבטים אלי. "וואו, איזה יופי" אני שומעת ברקע. אני מתיישבת לי  וממשיכה לפטפט ולהרגיע, כי זה הדבר שהכי זקוקים אותם אנשים  שהולכים לעבור את אותם  הימים לאחר הניתוח. אני מראה  להם תמונות  שצילמתי לפני הניתוח ואת התמונות ביום הניתוח וגם את התמונות הפחות יפות.

לאחר הניתוח

אני מודעת לכך  שזה  קצת מבהיל בתמונות, אבל הם רואים אותי ,לאחר מס' ימים וכבר ללא נפיחות וללא שטפי דם ונראית מצוין. שזה בטח  מרגיע אותם.

בצד עומד לו אורי המנכ"ל, מקשיב ומחייך. "אני עושה יחסי ציבור לכם יחסי ציבור", אני קוראת לעברו. ונראה  לי שהוא משועשע לראות שאני מאושרת ומשתפת את הסובבים  אותי בכל השבוע שחלף. כשאני חוזרת  הביתה הבנים שלי ניגשים אלי  ומחמיאים ומציינים  שהאף החדש שלי נראה נהדר.

לפני ניתוח אף עם דר מוסקונה והגר

ההחלמה לאחר הורדת הסעד

שבוע וחצי  לאחר אני יושבת בביתי  נהנית מהמנוחה ומפסק הזמן מהעבודה. הילדים נמצאים איתי  נכון לא תמיד אני מקבלת את השלווה שאני מייחלת לו, אבל בימים האלו אני מנצלת  בכדי  לאגור כמה שיותר כוחות לעבודה.

בסה"כ אני מאוד  מרוצה מתהליך ההחלמה הנפיחות חלפה  לה וגם שטפי הדם, אך מתפללת לרגע שבו אוכל לישון לילה שלם מבלי להתעורר עם גרון יבש.
אני כמעט לא יוצאת מהבית, וחוץ מהפעם שהייתי צריכה לצאת להוריד את הסד, יצאתי עוד פעם לקנות חומר לעדשות המגע. בכדי להיזהר מהשמש אני מחכה עד לשקיעת השמש ואז יוצאת מהבית…מדמה את עצמי ליצורי הגרמלינס ,שנאסר עליהם להיות חשופים לאור השמש מהחשש להכחדה…

חופשת ההחלמה מהניתוח  מתקרבת לסופה ואני די חצויה ברגשותיי לחזור לעבודה. מצד אחד הלוואי שיכולתי להישאר עוד קצת בבית וליהנות מהמנוחה, ומצד שני  אני מתגעגעת לחברות ומתה לשמוע את דעתם.

חוזרים לעבודה

סוף סוף יום רביעי מגיע ואני קמה עוד לפני צלצול השעון אני מתארגנת בשמחה ונהנית להתאפר לאחר  מספר ימים שהסתובבתי בבגדי בית  אני מקפידה על לבושי ויוצאת מטופחת ומבושמת.

פשש, איזה כייף לקבל תגובות. אנשים כל כך התלהבו והחמיאו שהייתי בעננים. אמרו לי שאני נראית הרבה יותר צעירה עכשיו ויותר יפה ויותר ויותר. נשיקות וחיבוקים מהחברות, אך כמה שהתגעגעתי אליהן. כולן רוצות לשאול ולדעת מי ואיך ולמה וכמה. המחמאות ממלאות אותי באדרנלין וזה מלווה אותי כל היום.

אחרי  העבודה אני הולכת  לערוך קניות בסופר, במקרה  יוצא לי לפגוש מספר מכרים אני לא מתאפקת ומספרת להם שעברתי ניתוח אף  מותר לי להתלהב, נכון? גם פה התגובות הן אותן תגובות, אנשים אומרים לי שמרגישים שיש שינוי לטובה בפניי, אך לא מצליחים לדעת היכן  בדיוק חל השינוי. כשאני מספרת להם על הניתוח אני נהנית לראות את הבעות המופתעות ועוד יותר מכך לקבל את המחמאות.

בכדי שהפוסט הזה יצא מושלם  אני מצרפת  תמונות עדכניות. תמונות המראות  לכולם איזה אף מדהים יצא לי וגם איזה שינוי דרסטי  עברתי מהתמונה הקודמת שצולמה לפני פחות משבועיים.
יש לי מצלמה בבית  אך רציתי שדווקא התמונות האלה יהיו קצת יותר מושקעות, ולכן ביקשתי מידידי היקר ראובן וביקשתי ממנו שיעשה לי כמה תמונות.

ראובן הסכים ישר  ובערב מגיע אלי עם כל הציוד שלו ,צלם מקצועי או לא?
יצאו תמונות מדהימות. אני מביטה בהן וקשה לי להאמין שזו  אכן אני.
בחרתי את  השתיים שאני הכי אוהבת ושאפשר להתרשם מהאף היפהפה שלי ,כבר אמרתי שאני אוהבת אותו ?.

חלפו להן  כמעט שבועיים וכל יום אני  מרוצה יותר ויותר ומודה לכל מי שרק שאפשר על המזל הטוב שנפל בחלקי .

סיגל לאחר ניתוח אף

סיגל לאחר הניתוח אף

לקריאה נוספת: חלק 1 חלק 2 חלק 3 חלק 5 חלק 6

אהבת פוסט זה? ניתן להשאיר תגובה למטה או להירשם לקבלת עדכונים חמים מהבלוג, ישירות אל המייל שלך! רוצה עוד פרטים? אין בעיה: כל מה שצריך לדעת נמצא באתר הרשמי של המרפאה של ד"ר רוני מוסקונה www.Moscona.co.il.